קריאת המגילה | מי חייב, כיצד שומעים ומה עושים אם החסירו מילה?
18.10.2026הלכהזמן קריאה · 11 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהחובה לקרוא את מגילת אסתר בליל הפורים ולחזור ולקרוא אותה ביום. גם גברים וגם נשים חייבים במצווה, מפני שאף הן היו באותו הנס. יש לקרוא את המגילה מתוך מגילת קלף כשרה, או לשמוע את כולה מאדם המחויב במצווה, הקורא מתוך מגילה כשרה ומכוון להוציא את השומעים ידי חובה. יש להקפיד לשמוע כל מילה, מתחילת המגילה ועד סופה, לפי סדר הפסוקים. מי שהחסיר מילה צריך להשלים אותה מיד ולהמשיך לקרוא לפי הסדר, כפי שיתבאר להלן [1].
קוראים את המגילה פעמיים: בליל הפורים לאחר צאת הכוכבים, וביום הפורים, לכתחילה מהנץ החמה ועד שקיעת החמה [2].
זמן קריאת הלילה נמשך כל הלילה עד עלות השחר. קריאת היום מתחילה לכתחילה בהנץ החמה, ובדיעבד מי שקרא מעלות השחר יצא ידי חובה.
מי שלא הספיק לקרוא את המגילה ביום עד שקיעת החמה, ונזכר לאחר השקיעה קודם צאת הכוכבים, יקראנה בלי ברכות מחמת הספק. לאחר צאת הכוכבים כבר עבר זמן קריאת היום [2].
ברוב ערי ישראל קוראים את המגילה בליל י"ד באדר וביומו. בירושלים ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים בליל ט"ו באדר וביומו. במקומות שיש ספק אם הם מוקפים חומה מימות יהושע בן נון קיימים דינים מיוחדים [3].
כן. חז"ל תיקנו לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולקרוא אותה ביום. קריאת הלילה אינה פוטרת מקריאת היום, וכל אחת מהן היא חיוב בפני עצמו [2].
לכן גם מי ששמע את המגילה בלילה בבית הכנסת חייב לשמוע אותה שוב ביום, אפילו אם הוא מכיר היטב את סיפור המגילה.
מי שנאנס ולא שמע את המגילה בלילה אינו צריך לקרוא אותה פעמיים ביום כדי להשלים את מה שהפסיד, אלא יקיים את קריאת היום כרגיל.
כן. נשים חייבות בקריאת המגילה בלילה וביום, מפני שאף הן היו באותו הנס. החיוב חל על כל אישה שהגיעה לגיל מצוות, בין נשואה ובין רווקה [4].
אישה שאינה יכולה להגיע לבית הכנסת, כגון אישה המטפלת בילדים קטנים או מי שמתקשה לשמוע את הקריאה בגלל הרעש בבית הכנסת, יכולה לשמוע את המגילה בביתה מאדם היודע לקרוא אותה כהלכה מתוך מגילת קלף כשרה.
אין חובה שאישה תגיע דווקא לקריאה הציבורית בבית הכנסת, ובלבד שתשמע קריאה כשרה מתחילתה ועד סופה.
לפי מנהג הספרדים ופסקי הרב עובדיה יוסף, כאשר אדם שכבר יצא ידי חובת קריאת המגילה חוזר וקורא אותה לנשים, הוא רשאי לברך עבורן את ברכות המגילה שלפני הקריאה, ובכללן "על מקרא מגילה" [4].
אישה היודעת לקרוא את המגילה כראוי מתוך מגילת קלף כשרה יכולה לקרוא אותה לעצמה, וכן להוציא נשים אחרות ידי חובתן [5].
לפי מנהג הספרדים היא מברכת "על מקרא מגילה", כשם שמברכים הגברים.
לגבי קריאת אישה לגברים קיימת מחלוקת בפוסקים. לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מעיקר הדין אישה יכולה להוציא גם גבר ידי חובת קריאת המגילה. אולם לכתחילה נכון לחוש לדעות המחמירות, ולכן אין להוציא גברים בקריאת אישה אלא בשעת הדחק.
בדיעבד, גבר ששמע את כל המגילה מאישה שקראה אותה כהלכה מתוך מגילה כשרה יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולקרוא [5].
לפי מנהג האשכנזים, נשים חייבות בשמיעת המגילה, אולם נוהגים שלא להוציא גברים ידי חובתם באמצעות קריאה של אישה, בהתאם לדעות שהובאו בפוסקים [5].
כאשר קוראים מגילה לנשים בלבד, יש מקהילות האשכנזים הנוהגות לברך "לשמוע מגילה", במקום "על מקרא מגילה". לעומת זאת, מנהג הספרדים הוא לברך "על מקרא מגילה" גם בקריאה לנשים [4].
לכן יש לנהוג לפי מנהג העדה והקהילה בנוסח הברכה.
ילדים לפני גיל מצוות אינם חייבים במקרא מגילה כחיובם של מבוגרים, אולם יש מצוות חינוך להביא ילדים שהגיעו לגיל חינוך לשמיעת המגילה [6].
לכן נכון להביא לבית הכנסת ילדים המסוגלים להקשיב לקריאה בלי להפריע לציבור. לעומת זאת, אין להביא ילדים קטנים העלולים לבכות, לצעוק או להרעיש באופן שמונע מן המתפללים לשמוע את המגילה כראוי.
קטן, גם אם הגיע לגיל חינוך ויודע לקרוא את המגילה היטב, אינו מוציא מבוגרים ידי חובה בדרך הרגילה.
עם זאת, לפי ילקוט יוסף, בשעת הדחק גדולה, כאשר אין אדם גדול היודע לקרוא את המגילה, יש מקום להסתמך על קטן שהגיע לגיל חינוך ויודע לקרוא כהלכה. במקרה כזה נכון שהשומעים יקראו אחריו מילה במילה מתוך מגילה כשרה, ככל שהדבר אפשרי [6].
מצווה מן המובחר לשמוע את קריאת המגילה בציבור וברוב עם, משום פרסום הנס. לכן נכון להשתתף בקריאה בבית הכנסת כאשר הדבר מתאפשר [7].
אולם מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת רשאי לקרוא את המגילה בעצמו מתוך מגילה כשרה, אם הוא יודע לקרוא כהלכה, או לשמוע אותה מאדם המחויב במצווה ויודע לקרוא אותה.
גם קריאה ביחיד יכולה להוציא ידי חובה.
אם בבית הכנסת יש רעש רב וקיים חשש שלא ישמע את כל המילים, נכון למצוא קריאה שבה אפשר לשמוע את המגילה בשלמותה, אפילו במניין קטן יותר או במסגרת ביתית.
לפני הקריאה צריך בעל הקורא לכוון להוציא את השומעים ידי חובתם, והשומעים צריכים לכוון לצאת ידי חובה בשמיעתם [8].
בזמן הקריאה יש להקשיב לכל המילים, מתחילת המגילה ועד סופה, ולהימנע מדיבורים או מהתעסקות בדברים העלולים להסיח את הדעת.
טוב להחזיק חומש או מגילה מודפסת ולעקוב בשתיקה אחר הקריאה. כך, אם מילה מסוימת לא נשמעה, אפשר להשלים אותה מיד מתוך הספר ולהמשיך לפי הסדר.
מי שמחזיק חומש מודפס לא יקרא בקול יחד עם בעל הקורא, אלא ישמע את הקריאה בשתיקה. כאשר צריך להשלים מילים שלא נשמעו, רשאי לקרוא אותן בעצמו כפי שיתבאר להלן [8].
מי שלא שמע מילה אחת מן המגילה, כגון בגלל רעש, דיבור או הפרעה אחרת, צריך להשלים אותה מיד ולהמשיך לקרוא בעצמו את המילים שבאות אחריה, עד שיגיע למקום שבו נמצא בעל הקורא [9].
אם יש בידו מגילת קלף כשרה, עדיף שישלים מתוכה. אולם אם אין בידו מגילה כשרה, אפשר בדיעבד להשלים את המילים החסרות מתוך חומש או מגילה מודפסת, בתנאי שרוב המגילה נשמעת או נקראת מתוך מגילת קלף כשרה, ושכל המילים נקראות לפי סדרן.
לדוגמה, אם בעל הקורא אמר כמה מילים שלא נשמעו בגלל רעש, יש לקרוא בעצמו את כל המילים שהוחמצו, ולהמשיך לקרוא עד שמגיעים למקום שבו נמצא בעל הקורא. משם חוזרים להקשיב לקריאתו.
יש להקפיד שלא לדלג על שום מילה במהלך ההשלמה.
כן, אבל יש לשמור על סדר הקריאה. אם החמיץ מילה והמשיך לשמוע את בעל הקורא, אינו יכול להשלים רק את המילה החסרה בסוף המגילה, משום שמגילת אסתר צריכה להיקרא לפי סדרה [9].
לכן יש להשלים את המילה שהוחמצה ולהמשיך ממנה לפי הסדר, עד שמשיגים את בעל הקורא.
אם בעל הקורא כבר התקדם מאוד, ואין אפשרות להשלים מיד את המילים החסרות, צריך לחזור למקום שממנו החסיר ולהמשיך משם לפי הסדר, תוך הקפדה על הכללים של קריאה מתוך מגילה כשרה.
לכן חשוב לשים לב לקריאה ברציפות ולא להמתין עד סוף המגילה כדי לתקן מילים שלא נשמעו.
לכתחילה צריך לקרוא או לשמוע את כל המגילה מתוך מגילת קלף כשרה. אולם בדיעבד, כאשר הוחמצו מילים או פסוקים, יש אפשרות להשלים חלק מן הקריאה מתוך חומש מודפס או בעל פה, בתנאי שרוב המגילה נקראת מתוך מגילה כשרה ושנשמר סדר הקריאה [9].
אין להתיר על סמך דין זה קריאה רגילה של המגילה מתוך חומש, ואין להסתמך לכתחילה על השלמת חלקים גדולים.
חשוב גם לדעת שיש דינים נוספים במקרה שבו הושמטו מילים מתחילת המגילה או מסופה, או כאשר חסר עניין שלם. לכן אין ללמוד מההיתר להשלים מילים באמצע המגילה שכל השמטה מותרת.
מי שלא שמע חלק גדול מן המגילה, או שאינו בטוח אם השלים את החסר כראוי, צריך לברר כיצד לחזור ולקרוא את החלק הנדרש.
אם בעל הקורא טעה באופן שמשנה את משמעות הדברים, עליו לחזור ולקרוא את המילה כראוי, ולהמשיך משם לפי סדר הקריאה [10].
לדוגמה, טעות המשנה את זמן הפעולה או את משמעות המשפט עשויה לחייב חזרה.
לעומת זאת, אם הטעות אינה משנה את משמעות הדברים, יש מקרים שבהם הקריאה כשרה בדיעבד, אף שלכתחילה צריך לקרוא בדקדוק ובצורה נכונה.
לכן נכון שבעל הקורא יהיה בקי בקריאת המגילה ויכין אותה היטב מראש, כדי למנוע טעויות ולצמצם את הצורך בחזרות במהלך הקריאה.
יש מנהג להכות או להרעיש כאשר מזכירים את שמו של המן, אולם יש להיזהר שהרעש לא יגרום לכך שאנשים יפסידו מילים מקריאת המגילה [11].
לכן בעל הקורא צריך להמתין עד שהרעש ייפסק, ורק לאחר מכן להמשיך בקריאה.
אם התחיל לקרוא בזמן שהציבור עדיין הרעיש, ומילים מסוימות לא נשמעו, יש לחזור ולקרוא אותן.
חשוב להדריך את הילדים מראש שלא להרעיש בזמן שבעל הקורא ממשיך לקרוא, משום שהדבר עלול למנוע מאנשים לצאת ידי חובת המצווה.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, אין יוצאים ידי חובת קריאת המגילה באמצעות טלפון, רדיו, שידור אינטרנטי או הקלטה, גם כאשר מדובר בשידור חי [12].
הטעם הוא שבאמצעים אלו אין שומעים את קולו הישיר של בעל הקורא, אלא קול המועבר או משוחזר באמצעות מכשיר.
לכן מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת, כגון אדם חולה או אדם הנמצא בבית חולים, צריך להשתדל לשמוע קריאה ישירה מאדם הקורא מתוך מגילה כשרה.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, יש להבחין בין שני מצבים [12].
אם אדם נמצא סמוך לבעל הקורא באופן שהיה יכול לשמוע את קולו הטבעי גם ללא הרמקול, והרמקול רק מסייע להגברת הקול, הוא יוצא ידי חובה.
אולם מי שנמצא רחוק מבעל הקורא ואינו מסוגל לשמוע את קולו הטבעי ללא הרמקול, אלא שומע רק את הקול המוגבר, אינו יוצא ידי חובתו לפי פסיקה זו.
לכן יש להשתדל לסדר את הקריאה במקום שבו כל השומעים יוכלו לשמוע את קולו הישיר של בעל הקורא, ולא להסתמך על הרמקול כתחליף לשמיעה.
אין לדבר בזמן קריאת המגילה. מלבד הפגיעה בכבוד הקריאה, הדיבור עלול לגרום לכך שהאדם יחמיץ מילים ולא יצא ידי חובתו [13].
לכן גם כאשר בעל הקורא עוצר לרגע, נכון להימנע משיחה ולהמשיך להתרכז בקריאה.
אם אדם דיבר ובכל זאת שמע את כל המגילה ולא החסיר אף מילה, אין עצם הדיבור מחייב אותו לחזור ולקרוא. אולם אם החמיץ מילים, עליו להשלים אותן לפי סדר הקריאה.
כן. אדם שכבר יצא ידי חובת קריאת המגילה רשאי לחזור ולקרוא מתוך מגילת קלף כשרה כדי להוציא אחרים שעדיין לא קיימו את המצווה [14].
לכן מי ששמע את המגילה בבית הכנסת יכול לחזור ולקרוא אותה בבית עבור אשתו, בני משפחתו או אדם חולה שאינו יכול לצאת מביתו.
יש לוודא שהשומעים מקשיבים לכל הקריאה, ושבעל הקורא קורא מתוך מגילה כשרה ומכוון להוציאם ידי חובה.
את פרטי הברכות בקריאה חוזרת נבאר בנפרד, כדי שלא לערבב בין דיני הקריאה לדיני הברכות.
לאחר שלמדנו כיצד מקיימים את מצוות קריאת המגילה, השלב הבא הוא דיני הברכות הנאמרות לפניה ולאחריה.
שם נבאר אילו ברכות מברכים בלילה וביום, מה ההבדל בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים בברכת "שהחיינו", מתי מברכים את ברכת "הרב את ריבנו" ומה הדין בקריאה ביחיד או בפני נשים.
[1]. תלמוד בבלי, מגילה ד ע"א; שולחן ערוך, אורח חיים סימנים תרפ"ז, תרפ"ט ותר"צ – חובת קריאת המגילה בלילה וביום, ושמיעתה מאדם המחויב במצווה.
[2]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ז סעיף א; משנה, מגילה פרק ב משנה ד; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ז סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות פורים, דיני זמן קריאת המגילה – זמני קריאת הלילה והיום.
[3]. משנה, מגילה פרק א משנה א; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח – זמני הקריאה בערים המוקפות חומה ובשאר המקומות.
[4]. תלמוד בבלי, מגילה ד ע"א; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ט סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרפ"ט, סעיפים ו–ט – חיוב נשים, קריאה עבורן ונוסח הברכה.
[5]. שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים סימן תרפ"ט סעיף ב; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרפ"ט סעיפים י–יא – קריאת אישה לעצמה ולאחרות, ודין הוצאת גברים ידי חובה.
[6]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ט סעיפים א, ב, ו; ילקוט יוסף, שם סעיפים יב–יג – חינוך ילדים ודין קריאה בידי קטן בשעת הדחק.
[7]. תלמוד בבלי, מגילה ג ע"א; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תר"צ סעיף י"ח – מעלת קריאת המגילה בציבור וברוב עם.
[8]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ט סעיף ב; סימן תר"צ סעיפים ג–ד; משנה ברורה, שם – שמיעה וקריאה מתוך מגילה כשרה והקשבה לקריאת בעל הקורא.
[9]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תר"צ סעיפים ג–ו; משנה ברורה שם – קריאת המגילה לפי הסדר, השלמת מילים מתוך חומש ודיני קריאה בעל פה.
[11]. רמ"א, אורח חיים סימן תר"צ סעיף י"ז; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תר"צ – מנהג הכאת המן והזהירות מהחסרת מילים.
[12]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרפ"ט סעיפים ט"ז–י"ז; חזון עובדיה, פורים, עמ' נ"ו–נ"ז – שמיעת מגילה באמצעות רדיו, טלפון ורמקול.
[13]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף ב; רמ"א, אורח חיים סימן תר"צ סעיף ה – דיבור והפסק במהלך הקריאה.
[14]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ט סעיף ב; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרפ"ט סעיף ח – קריאת מגילה לאחרים גם לאחר שהקורא כבר יצא ידי חובתו.