טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה קצרה:
אין להתיר כל הצמדה באופן אוטומטי. כאשר ההצמדה עשויה להגדיל חיוב כספי בגלל חלוף הזמן, יש להסדיר אותה באופן הלכתי, ובחוזה שכירות נכון מאוד להכפיף את ההסכם להיתר עיסקא.
הסבר:
בחוזי שכירות מצוי לקבוע ששכר הדירה או חובות אחרים יהיו צמודים למדד או למטבע מסוים.
כאשר נקבע מראש מחיר השכירות במטבע חוץ ומשלמים לפי אותו מטבע, יש פרטים בדין השונים מהלוואה רגילה. לעומת זאת, כאשר קיים חוב שקלי ולאחר זמן מוסיפים עליו הפרשי הצמדה, מתעוררת שאלת ריבית.
ב"ברית פנחס" מודגש במפורש שבכל שכירות דירה, קנסות והצמדות יש לכתוב על החוזה שהכול נעשה לפי תנאי היתר עיסקא.
לכן בחוזה הכולל הצמדה למדד, לשער מטבע או תוספת אחרת, נכון שלא להסתפק בנוסח מסחרי רגיל אלא להסדיר אותו על פי היתר עיסקא.
דוגמה:
בחוזה נכתב ששכר הדירה הוא 5,000 ₪ בחודש, ובכל שנה הסכום יתעדכן בהתאם למדד. בחוזה אחר נכתב שכל חוב שלא שולם יישא הפרשי הצמדה עד הפירעון. שני המצבים אינם בהכרח זהים מבחינה הלכתית, ולכן יש להסדיר את סעיף ההצמדה בצורה נכונה.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, א, דיני הצמדות ומטבע, ברית פנחס, פרק כא – היתר עיסקא, סעיף מו, הוראות השימוש בהיתר עיסקא, שם נזכרים במפורש שכירות דירה, קנסות והצמדות.