טוען…
טוען תוכן…
שאלה
בישלתי אורז, פסטה, תפוחי אדמה או מאכל פרווה אחר בסיר חלבי נקי שהיה בן יומו. האם מותר לאכול את המאכל עם בשר?
תשובה
כן. אם הסיר החלבי היה נקי היטב ולא היו בו שיירי חלב או גבינה ממשיים, מותר לאכול את המאכל הפרווה עם בשר, גם אם הסיר היה בן יומו.
מותר אף לבשל את המאכל הפרווה מלכתחילה בסיר החלבי על דעת לאוכלו אחר כך עם בשר.
הסבר
הדין מבוסס על הכלל נותן טעם בר נותן טעם של היתר: החלב נתן טעם בסיר, והסיר נתן מן הטעם הזה למאכל הפרווה. הטעם שהגיע למאכל הוא טעם שני, ובאותו שלב עדיין לא נוצר איסור של בשר בחלב.
מרן השולחן ערוך פוסק שמאכל שנתבשל בכלי של המין השני, כשהכלי נקי, מותר לאוכלו עם המין השני משום נ"ט בר נ"ט. בילקוט יוסף נפסק להלכה שמותר אף לכתחילה לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי או חלבי נקי, אפילו בן יומו, על דעת לאוכלו אחר כך עם המין השני.
חשוב מאוד: ההיתר הוא דווקא כאשר הסיר נקי לחלוטין משיירים ממשיים. אם נשאר בו חלב, גבינה, רוטב או שומן חלבי ממש, אין מדובר עוד רק בטעם הבלוע בכלי.
דוגמה
בישלו תפוחי אדמה בסיר חלבי נקי, ובאותו בוקר בישלו בו חלב. מותר לאכול את תפוחי האדמה לצד בשר, ואף לבשל אותם מראש בסיר הזה לצורך ארוחה בשרית.
לדעת האשכנזים: כאשר המאכל הפרווה התבשל בכלי חלבי בן יומו, אין לאוכלו לכתחילה עם בשר. אם כבר התערב בבשר – מותר בדיעבד.
מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ה סעיף א' – דין נותן טעם בר נותן טעם של היתר.
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', הלכות בשר בחלב, סימנים צ"ב–צ"ח סעיף ו' – מותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בכלי נקי בן יומו ולאוכלו עם המין השני; הובאו דוגמאות של אורז, פת וביצה.
הליכות עולם חלק ז', עמ' ע"ד – מובא בילקוט יוסף כמקור לדין נ"ט בר נ"ט של היתר.