טוען…
טוען תוכן…
שאלה
חתכתי צנון או סלק בסכין בשרית. האם מותר לאכול אותם עם גבינה או להכניס אותם לתבשיל חלבי?
תשובה
אם הסכין הבשרית הייתה בת יומה, אסור לאכול את הצנון או הסלק עם חלב כפי שהם. יש להסיר ממקום החתך כדי נטילת מקום – בערך כעובי אצבע, ולאחר מכן ניתן להשתמש בשאר המאכל.
אם הסכין לא הייתה נקייה משומן או שיירי בשר, הדין חמור יותר גם אם אינה בת יומה, משום שיש כאן ממשות בשרית על הסכין.
גם כאשר הסכין נקייה ואינה בת יומה, ילקוט יוסף פוסק למעשה שיש להחמיר בדבר חריף ולהסיר כדי נטילת מקום.
הסבר
מאכל חריף שונה ממאכל פרווה רגיל. כאשר חותכים צנון או סלק בסכין בשרית, החריפות יחד עם לחץ החיתוך גורמת לכך שהמאכל מקבל טעם חזק יותר מן הסכין. לכן אין אומרים כאן את ההיתר הרגיל של נותן טעם בר נותן טעם כפי שאומרים, למשל, באורז שהתבשל בסיר בשרי נקי.
מרן השולחן ערוך פוסק שצנון או סלק שנחתכו בסכין בשרית בת יומה אסור לאוכלם עם חלב עד שמסירים ממקום החתך כדי נטילת מקום. ילקוט יוסף מביא דין זה ומוסיף שגם כאשר הסכין אינה בת יומה יש להחמיר בדבר חריף ולהסיר כדי נטילה.
אם לא הסירו את מקום החתך ובישלו את הצנון או הסלק בחלב, הדין כבר תלוי בשיעור התערובת: השולחן ערוך פוסק שצריך שישים כנגד החלק שבא במגע עם הסכין.
דוגמה
חתכו צנון בסכין בשרית נקייה ששימשה באותו יום לבשר חם. אין לאכול את הצנון כפי שהוא עם גבינה. מסירים מכל מקום חתך שכבה בעובי של כדי נטילה, ואת החלק הנותר מותר לאכול עם חלבי.
מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ו סעיף א' – צנון או סלק שנחתכו בסכין בשרית בת יומה אסור לאוכלם בחלב עד שיסיר ממקום החתך כדי נטילת מקום; ואם בישלם בחלב בלי להסיר, צריך שישים כנגד החלק שנגע בסכין.
ילקוט יוסף, הלכות בשר בחלב, סימנים צ"ב–צ"ח סעיף כ"ב – צנון או סלק שנחתכו בסכין בשרית בת יומה אסור לאוכלם בחלב עד כדי נטילת מקום; ומבואר שם שגם בדבר חריף שנחתך בסכין שאינה בת יומה יש להצריך כדי נטילה. המקור מציין: ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ב' במבוא עמ' י"ב.