טוען…
טוען תוכן…
שאלה
הכנתי מרק ירקות פרווה, ובטעות ערבבתי אותו כשהוא חם בכף בשרית נקייה. האם המרק נעשה בשרי, והאם מותר לאכול אותו עם מאכל חלבי?
תשובה
אם הכף הבשרית הייתה נקייה היטב ולא היו עליה שיירי בשר או שומן ממשיים, המרק נשאר פרווה, ומותר לאכול אותו עם מאכל חלבי.
הדין כך גם אם הכף הייתה בת יומה, כלומר השתמשו בה לבשר חם בתוך עשרים וארבע השעות האחרונות.
הסבר
הבשר נתן טעם בכף, והכף נתנה מן הטעם הזה במרק הפרווה. זהו נותן טעם בר נותן טעם של היתר: הטעם הבשרי שמגיע למרק אינו בשר ממש אלא טעם שעבר דרך הכלי, ובזמן המעבר עדיין לא נפגש עם חלב.
מרן השולחן ערוך פוסק שמאכל פרווה שקיבל טעם מכלי בשרי נקי מותר לאוכלו עם חלב משום נ"ט בר נ"ט. ילקוט יוסף פוסק שאפילו לכתחילה מותר לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי נקי בן יומו על מנת לאוכלו לאחר מכן עם חלב. ממילא, במקרה שלנו, שבו רק ערבבו את המרק בכף בשרית נקייה, אין המרק נעשה בשרי.
חשוב: כל ההיתר הוא כאשר הכף נקייה ממש. אם היה עליה שומן, רוטב או שייר בשרי ממשי, כבר אין מדובר רק בטעם הבלוע בכף, ואז יש לדון בכמות הממשות שנכנסה למרק ובשיעור הביטול.
דוגמה
אדם הכין מרק ירקות בסיר פרווה, ובטעות ערבב אותו בכף בשרית נקייה ששימשה באותו יום לבשר חם. המרק נשאר פרווה ומותר לאכול אותו עם גבינה או שמנת.
לדעת האשכנזים: אם הכף הבשרית הייתה בת יומה והמרק היה חם, אין לאכול את המרק לכתחילה יחד עם חלב; אם כבר נתערב בחלב, יש להתיר בדיעבד. אם הכף אינה בת יומה, יש מקום להקל יותר.
מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ה סעיף א' – מאכל פרווה שקיבל טעם מכלי בשרי נקי מותר עם חלב משום נותן טעם בר נותן טעם של היתר.
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', הלכות בשר בחלב, סימנים צ"ב–צ"ח – מותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי נקי בן יומו ולאוכלו לאחר מכן עם חלב.
הליכות עולם חלק ז', עמ' ע"ד – מובא בילקוט יוסף כמקור לדין נ"ט בר נ"ט של היתר.