בעבודה זרה – גם המחשבה נחשבת

"אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה, תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ, וְשָׂם בַּסָּתֶר, וְעָנוּ כָּל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן" (דברים כז, טו).

בכל ה"ארורים" האחרים בפרשה הלשון היא לשון הווה, כגון "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ" (דברים כז, טז), "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ" (דברים כז, יח), ואילו כאן הלשון היא עתיד – "אשר יעשה פסל".